רש"י על נדרים נ״ו א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים נ״ו א:ז׳
7 אֶלָּא הָא קַשְׁיָא, דְּתַנְיָא: דַּרְגֵּשׁ לֹא הָיָה כּוֹפֵהוּ, אֶלָּא זוֹקְפוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ עַרְסָא דְגַדָּא הוּא, וְהָתַנְיָא: הַכּוֹפֶה אֶת מִטָּתוֹ — לֹא מִטָּתוֹ בִּלְבַד הוּא כּוֹפֶה, אֶלָּא כׇּל מִטּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת הוּא כּוֹפֶה! הָא לָא קַשְׁיָא,
פירוש רש"י על נדרים נ״ו א:ז׳
7 לא חיה כופהו - ממש הכרעים מלמעלה:
8 אלא זוקפו - שמעמידו על שני כרעיו ודיו:
9 ואי אמרת ערסא דנדא - דמיטה חשובה היא כ"כ אמאי אין צריך לכפותה:
10 והתניא וכו' - וזו נמי הואיל ומיטה חשובה היא צריך לכפותה אלא שמע מינה דרגש לאו ערסא דגדא הוא: